פרקטיקום למעורבות בלמידה
איך נגרום לתלמיד למעורבות בשיעור?
תכננת וטרחת בהכנת מערך שיעור משמעותי, הצבת יעדים ומטרות ואת יודעת בדיוק מה תרצי להשיג בשיעור, אולם חשש קל מקנן בך; האם התלמידים ישתתפו בשיעור? האם הם ייהנו מהשיעור? האם השיעור יצליח ותתרחש למידה
מעורבות פעילה בשיעור חשובה ועשויה לקבוע במידה רבה את מהלך השיעור. תלמיד מעורב בשיעור הוא תלמיד יעיל, משתתף, מפתח הבנה ובעל יכולת ליישם באופן מיטבי את הנלמד. כל מורה שואפת להשתתפות מירבית בשיעור, וניתן ליצור מעורבות בעזרת שיטות דידקטיות שונות המזמנות לתלמיד חוויה לימודית – רגשית של הנעה, סקרנות, עניין וחוויה.
בעמוד זה אני משתפת במגוון פרקטיקות פדגוגיות המגבירות את מעורבות הלומד, משדרגות את ההוראה והלמידה, מעשירות את השיעור ויוצרות חוויה לימודית משמעותית, פרואקטיבית ומיטבית, כחלק מאבני היסוד במאה ה-21 אשר מטרתם היא לפתח את כישורי החשיבה תוך יצירת חוויה, חיבור והתאמה של תוכן הלימוד לעולמם של הלומדים הצעירים.
מובטח לך שיעור יוצא מן הכלל!
ואת שמות הנוכחים תקראי אחר כך...:)
???
"עושים רושם"
פרקטיקות לפתיחת שיעור (ולא רק..)
פתיחת השיעור היא הבסיס לשיעור מיטבי. ברגעים אלו התלמיד בוחן את המורה, מגלה סקרנות אשר תשפיע על החיבור הפסיכודידקטי שלו למתרחש, והיכולת והרצון שלו "לשרוד" את השיעור הבא, שתשפיע על המוטיבציה שלו לגלות מעורבות משמעותית בלמידה.
בפתיחת השיעור ניתנת למורה "הזדמנות לרושם ראשוני" על קהל תלמידיה, וכידוע אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני. אז בואו "תעשו רושם" משמעותי ואפקטיבי.
השיעור מתחיל!
להלן מגוון רעיונות פליידגוגייםו'מגייסי סקרנות' בעזרתם ניתן לפתוח את השיעור:
"החינוך אינו משחק, אך המשחק הוא חינוך במיטבו!" (א. זוכמן)
רבים משייכים את המשחק לבילוי, לפנאי וללמידה, מורים רבים חוששים שאינו מתאים ללימוד תכנים מורכבים ועלול לעכב את הספק הלמידה בגילאים הבוגרים, שבהם יש ציפייה ללמידה פורמלית ממוקדת הישגים. על כן פוחתת הלמידה באמצעות משחק בבית הספר היסודי, מתמעטת בחטיבת הביניים ונזנחת כמעט לחלוטין בחטיבות העליונות. מחקרים רבים הוכיחו שמשחק הוא חלק מתהליך הלמידה בכל גיל. (הויזינגה, 1984)
המשחק מאפשר למידה בדרך עקיפה במציאות מדומה, המספקת מרחב לתרגול ולאימון מתוך מכוונות למשחק ומבלי לשים לב לכמות העבודה הנדרשת. המעורבות והשיח על מהלכי המשחק מעמיקים את ההבנה, התלמידים נוטים לחבר את החומר הנלמד עם חוקי המשחק, ולכן אינם חוששים לשאול שאלות הקשורות ללמידה. ממד המזל בחלק מהמשחקים מאפשר שוויון מלאכותי בין המשתתפים, כך שתלמיד מתקשה יכול לגבור אף על תלמיד מצטיין. (מתוך משחק בלמידה)
קדימה בוא נשחק!
הציעי לתלמידים להשתתף במשחק כבר בתחילת השיעור, הרי איזה תלמיד יסרב למשחק?! ועוד בשיעור?! משחק מבטיח מעורבות פעילה של כלל התלמידים, מעוררת מוטיבציה באופן הטבעי לילד ובאמצעותה ניתן להשיג מטרה לימודית בדרך עקיפה וחווייתית. ניתן לעשות שימוש בשלל משחקים אשר יעודדו למעורבות בשיעור. המשחק יכול לזמן סקרנות לגילוי נושא השיעור או סיכום הנלמד, לדוגמה משחק "איש תלוי": מטרת המשחק היא לנחש מילה או ביטוי שנבחרו על ידי אחד השחקנים באמצעות ניחוש של האותיות המרכיבות אותם. אחד השחקנים בוחר מילה, או ביטוי, ורושם על נייר קווים אופקיים אחד ליד השני כמספר האותיות. השחקנים האחרים מנחשים בתורם אותיות: אם האות שניחשו מופיעה במילה שבחר השחקן הראשון, אז השחקן חושף את האות בכל הפעמים שבהן היא מופיעה. בכל ניחוש של אות שאינה נמצאת במילה המיועדת, חלק נוסף של ה-“איש התלוי” מצויר, עד להפסד או ניצחון במשחק. התלמידים "זורקים" רשימת אותיות לחלל ובה בעת משלימים איור של איש על עמו עד לגילוי המילה טרם השלמה האיור של ה"איש התלוי". (@דוגמא למשחק אינטראקטיבי)
פרקטיקות פליידגוגיות ליישום כפתיח/תרגול/סיום שיעור:
משחקי קוביה
שימוש בקוביה ככלי ללמידה מאפשר ללומדים להתנסות שוב ושוב במשימת הלימוד ללא חשש מאי הצלחה ומייצר פעלתנות ומוטיבציה פנימית ללמידה וחזרתיות, כמו כן אלמנט המשחק מעורר סקרנות, משפר את החשיבה ומעודד דמיון ויצירתיות.
המשחק מתקיים בתוך מסגרת מוגנת של כללים, המאפשרת לאלה הלוקחים בה חלק, להסתכן, להעז ולאתגר את עצמם, מבלי לחשוש מן התוצאות. ההנאה מן המשחק מזרימה אדרנלין ודופמין למוח. חומרים אלה מייצרים רקע ביולוגי מתגמל שמדרבן ומגביר הנעה וסיפוק בכל גיל. המשחק יוצר הזדמנויות ללמידה רלוונטית ואותנטית, מתוך תחושה של חירות המאפשרת ללומד ליזום, לאלתר, למלא תפקידים שונים, ליצור פתרונות לבעיות ולהביא לידי ביטוי את ייחודיותו וכישוריו.שאלות, היגדי פתיח לשיח ודיון.. או כל אלמנט מזמן למידה אחר.
ניתן גם לערוך לוחות בעלות 6 היגדים או מזמני למישה וע"י הטלת הקוביה התלמיד.ה משיב על שהאלה שהעלה בהטלת הקוביה. אלנט "ההגרלה" מאפשר מעורבות לומד "שאינה מאיימת" על ביטחונו הרגשי של הלומד ומעודדת הנעה, ניסוי וטעיה כלפי הלמידה.
מצורפות דוגמאות שונות לשילוב הקובייה ככלי לימודי:
@ קוביידע >> פורטל משה"ח
@ רעיונות לשילוב הקוביה במשחוק >> מור קנדי - קוביית החווייות, מחולל קוביה.
@ קוביית ההיכרות - תמר מישאל (ניתן לייצר היגדי פתיח, חידות, תרגילים, שאלות לפי נושא לסיכום/תרגול וכיוצ"ב.
פליידגוגיה
שילוב משחק ומישחוק בהוראה-למידה
משחקי כדור
הכדור ככלי הוראה-למידה:
"זריקת כדור" - שימוש בכדור כמעט תמיד מגייס את הילדים למעורבות ופעלנות בשיעור, הוא כלי גירוי ומנטרל מסיחי דעת, מבטיחה שכולם ירצו לקבל את הכדור. דוגמאות למשחקים נוספים: משחקי תפקידים, סימולציות, משחקים כרטיסים, ועוד.
שימוש הכדור ככלי לימודי מאפשר יצירת משימות של ידע שעל מקבל הכדור לבצע.
1."זרוק-תפוס": בעזרת כדור ספוג קטן (כגודל טניס), המורה מתמסרת עם התלמידים ובכל מסירה נשאלת שאלה שמטרתה להוביל לנושא הנלמד, לעורר דיון וכו'.
2. "כדור הפתעות" - לוקחים כדור ספוג קטן, חורצים בו חריצים קטנים ומכניסים פנימה פתקיות קטנות עם שאלות, תרגילים וכדו'. כל התמסרות מצריכה הוצאת פתקית אקראית ומענה על הכתוב בפתקית.
3. "1,2,3, הרם" - המורה מכינה ערימת כרטיסיות/פתקי ממו על שאלות/משימות/תרגילים/מושגים, ומוסרת כדור לתלמידים, הילדים מתמסרים בכדור קטן (ספוג) וכל תלמיד שלישי שהגיע אליו הכדור מכריזים "הרם" - ועליו להרים כרטיסיית שאלה מהערימה. ניתן באמצעות דרך זו לייצר שיח משחקי של תרגול הנלמד, סיכום שיעור, או פתיח מסקרן, לדוגמה: ערימת פתקיות שעל כל פתקית כתוב מושג, הילד צריך לומר מה ידוע לו על המושג, וברצף המסירות לחבר את מכלול המושגים לכדי נושא שבו נעסוק בשיעור - מהו המכנה המשותף של כל המושגים? - זהו נושא השיעור!
פעילות גופנית - משחקי תנועה
תזיזו את הגוף. פעילות גופנית ידועה כמעוררת את נוזל הדופמין והסרוטונין שבאזור המוח הקידמי, נוזל זה אחראי על חיבור הנויורונים העִצביים שגורמים ליכולת הקשב והריכוז של התלמידים, בעיקר כאשר את צריכה להתחיל שיעור במהלך או בסוף היום, ולא בשעת הבוקר המוקדמת כאשר כולם עירניים ורעננים, אלא בשעות המאוחרות של היום אחרי שעברו עליהם כל "צרות היום" והם עייפים ומותשים.
כאן אני ממליצה לפתוח את השיעור במספר דקות של פעילות אירובית משעשעת, אשר תרגיע ותעלה את רמות הסרוטונין והדופמין.
פעילת גופנית ברובה, אינה מחוברת לכל תחום דעת ולא קל ליצור את החיבור בין פעילות פתיח שכזו לנושא השיעור, אולם כאשר הלומד יודע שבשעה מסויימת ביום הוא צריך "לשרוד" את השיעור בזכות אותה פעילות, הוא יחכה! ועוד איך יחכה! שיגיע כבר השיעור. ניתן כמובן לשלב פעילות שכזו גם במהלך השיעור כאשר מרגישים שהתלמידים כבר עייפים מהקשבה, ורוצים לתת "זריקת מרץ" להמשך השיעור.
להלן דוגמאות לסרטונים של פעילות גופנית >
חידה - "כרטיס כניסה"
חודי חידה - משימת פיצוח כאישור כניסה לשיעור. זו יכולה להיות חידה בציורים, חידה מילולית, חידות היגיון, אתגרי משימות (כמו חידות גפרורים) חידה המשלבת גימטריה וכדו'. ילדים אוהבים אתגרים, ואין כמו להתחיל את השיעור בחידה המעוררת את היצר המשחקי של הלומדים, מגרה את חוט המחשבה ויוצרת עניין וחוויה כבר בתחילת השיעור.
דוגמאות לחידות תמצאו כאן.
אז תגידו לי, האם שיעור שמתחיל בחידה עשוי להיות משעמם?!
שמש אסוציאציות
מה אומרת לכם המילה/הנושא? כתבי את נושא השיעור או מילת מפתח מרכזית של השיעור במרכז הלוח והזמיני את התלמידים בשאלה, " מה אומרת לכם או מה אתם מרגישים, יודעים על הנושא/המילה הזו?" כאן תתאפשר לתלמידים, לשתף מידע עולם, ידע קודם, להעלות חוויות, אסוציאציות, מחשבות, רגשות והרהורים מכל הבא ליד. פעילות פתיחה זו מזמנת את כלל הלומדים למעורבות פעילה, מכיוון שאין בה נכון או לא נכון, שאלות אשר מרתיעות חלק מהתלמידים לגלות מעורבות שמא יטעו לעיני כולם. בשלב הבא רצוי למיין את סך האמירות שהועלו לקטגוריות משניות ולברור רק את הנחוצות לשיקול המורה, בטענה שבהן נעסוק כרגע והשאר ידונו בהזדמנות אחרת או שלא. אל לבטל את שאר התבטאויות הלומדים, על מנת לא ליצור מחסום מעורבות רגשי להמשך השיעור או לשיעורים הבאים.
ניתן לשדרג את שמש האסוציאציות ל'ענן מילים' מקוון שתיצרו ביחד, או שימוש בתוכנות של לוח מקוון כגון padlet וכדו', ואז השיעור מקבל תפנית מתוקשבת ומעוררת עניין במיוחד.
נחש מה?
גילוי משפט , פתגם או נושא השיעור. הכיני מבעוד מועד את סך האותיות המרכיבות את המשפט של נושא השיעור, גזורות לכרטיסים. חשוב שהמשפט יהיה קצר ולא מייגע, ובקשי מהתלמידים לנחש מהו המשפט. ניתן להדביק את האותיות בתפזורת על גבי הלוח, או לסירוגין לכותבן על גבי שקופית באון מבולבל והתלמידים יצטרכו לנחש מהו המשפט. רמת חשיבה גבוהה יותר היא לכתוב פתגם ידוע המייצג באופן ישיר את הנושא שילמד, ואז לחשוב "כיצד הביטוי/הפתגם עשוי להתקשר לשיעור שלנו?"
גלגל המזל - טכנופדגוגי
משחקי גלגל המזל משלב אלמנט מישחוק של הגרלה, המזמן מעורבות לומד מאתגרת, מסקרנת, עניין והנאה.אלמנט הבחירה מאפשר לילידם לנסות שוב ושוב לשחק, מסנן התנגדויות ומעורר מוטיבציה לפעול באופן חזרתי על משימות המורה.בצורה כזאת אנו מעודדים מעורבות פעילה של הילידם, מפתחלים תחושת מסוגלות אישית ויחס חיובי ללמידה.
@ יצירת גלגל מזל >
@ Wordwall > ממשק ליצירת משחקים טכנולוגיים, הכולל מאגר משחקים מוכנים - קהילה
@ גלגל המזל - שעשועון חינוך לשוני - פעלים
@ open the box - פעילות לטיפוח אקלים חיובי ועידוד לשיח רגשי שיתופי.
משחקי תפקידים
דרך זו של משחק תפקידים אפשר להרחיב לכלל הַמְחזה. המחזת העלילה בידי הילדים תאפשר להם לבטא את התרשמותם האישית ולתת פרשנות (אינטרפרטציה) משלהם לדברים. החוויה תושג באמצעות הזדהות של הילד, ה"שחקן", עם הדמות שהוא מגלם. המורה תנהל עם תלמידיה דיון כיצד להמחיז את הסיפור כגון: מה יעשה תלמיד זה או אחר? באיזו נימה ידבר? כיצד יעמוד, לאן ינוע? מהי התפאורה המתאימה ל"תמונה" (סצנה) (ובכך להתקשר אל הראליה של ימי המקרא). כל הילדים יהיו שותפים בהחייאת הדמויות וביצירת המחזה. השחקנים ייבחרו רק לאחר הדיון. בחירת שחקנים לפני הדיון עלולה לבטל את ההנעה (המוטיבציה) וההתעניינות של התלמידים אשר לא נבחרו לשחק בפעם זו. ה"שחקנים" יהיו לא רק אלה המצטיינים במשחק. יש להפעיל את כלל התלמידים לפי סדר שהמורה תקבע עם התלמידים. חילוף בעלי התפקידים יסייע לתלמידים רבים להכיר היטב יותר מתפקיד אחד. אפשר להרגיל תלמידים להתארגן בקבוצות, להכין את המחזה להציג אותו מיד בתוך הקבוצה, או כל קבוצה לפי תור, בפני הכיתה כולה.
"הכל הפוך"
פתיחת שיעור חווייתית ומלהיבה בהשראת שעשועון הטלוויזיה "הכל הפוך".
המורה מזמינה 2-3 תלמידים ולכל תלמיד מוסרת פתקית עם מושג או אלמנט מידע אשר מתחבר לנושא השיעור שיילמד.
הילדים באמצעות פנטומימה בלבד צריכים לתאר לתלמידים את המושג שכתוב להם בפתקית. כל מושג שהתגלה נרשם על גבי הלוח, בתום סבב גילוי 2-3 המושגים ע"י הילדים, כל הכיתה ממנסה לחבר את המושגים לכדי נושא על - זהו נושא השיעור.
רעיונות "מגייסי סקרנות" ומעורבות לומד:
שאלה פוריה -חקר
שאלי שאלה. כתבי שאלה "באותיות של קידוש לבנה" על גבי הלוח, צעד שכזה כבר מגרה לקשב ומעורר תמיהה לגבי ההמשך, הזמיני את הילדים לענות על השאלה באמירה שהם יכולים לענות כל תשובה שנראית להם כדוגמת: "מה אתם יודעים על השאלה הזו?, "מה הייתם רוצים לדעת על הנושא שכתוב?", ו-"איזו שאלה נוספת הייתם שואלים על הנושא?.
שאלה פוריה היא שאלה גדולה. שאלה המזמנת לחקר, לחיפוש ומחשבה בקרב התלמידים. שאלה פוריה מעוררת מעורבות, בעיקר בקרב תלמידים בוגרים, מעצם הדיון והיכולת להתווכח על הנושא. השאלה צריכה להישאל באופן שתערער את הלומד ותעורר בו עניין, כזו שתאפשר יציאה מאזור הנוחות ומהאזור המוכר והלא קונבנציונלי. לדוגמה: "מה זאת חברות?", "האם יש גלגול נשמות?"..
תחרות שאלות
חלקי את הכיתה לקבוצות/זוגות, וכתבי את נושא השיעור על הלוח. לאחר מכן בקשי מהתלמידים לחבר 5 שאלות בזמן קצוב מראש (ניתן להשתמש בתוכנת טיימר לשדרוג החוויה) ובזמן הזה הקבוצה שכתבה הכי הרבה שאלות על הנושא מנצחת.
פעילות אתגרית שכזו מגייסת את מעורבות הלומדים למתרחש בשיעור. בחלוקה לקבוצות חשוב לשים לב למבנה ואופי הקבוצה, האם זה משרת אותי שהקבוצה הומוגנית, הטרוגנית וכיוצ"ב.
כאן חשוב לסייע לתלמידים באופן ניסוח השאלות, מכיוון שמיומנות שאילת שאלות אינה קלה לתלמידים, שהרי שנים אימנו אותם לענות תשובות ולא לשאול שאלות, על כן, ניתן לכתוב על הלוח מגוון מילות שאלה שיסייעו להם בכתיבה.
טיימר מקוון חינמי - כאן.
שיר
השמיעי שיר. בחרי שיר והשמיעי אותו בכיתה. השמעת שיר מגרה את חוש השמיעה, מקפיצה את השיעור ומעודדת השתתפות פעילה.
רצוי שהשיר יהיה רלוונטי וקרוב לעולמו של התלמיד. השיר יכול להיות פתיח מאתגר לשיעור, ובאמצעותו ניתן להעביר מסר לערך שילמד בשיעור או איזה נושא לדעתכם יילמד בשיעור מתוך רמז של משפט הכתוב בשיר.
רצוי שהשיר יהיה כתוב על גבי הלוח בשקופית שהוכנה מראש עבור התלמידים שסגנון הלמידה החזותי שלהם הוא הדומיננטי.
באמצעות ניתוח מילות השיר ניתן לעורר דיון רחב על התוכן שילמד בשיעור, כחידה אשר מילות השיר מרמזות באופן גלוי/סמוי על הנושא שילמד.
רשת חברתית
יוצרים רשת עכביש תוך מענה על שאלות קצרות לאיתור הנושא הנלמד. הכיני מבעוד מועד כדור צמר, ושאלי את השאלה הראשונה שתעורר את הדיון בכיתה, בכל פעם שתלמיד יענה על השאלה, בקשי מתלמיד אחר להשיב לו, ותלמיד שלישי שיקשה או ירחיב את התשובה הקודמת, ובמקביל עברי בין התלמידים וכל תלמיד שענה בקול רם יאחז בחוט, כך תיווצר רשת בכיתה של שיח ומענה התלמידים. התלמידים יתלהבו שהחוט יגיע אליהן ולהיות חלק "מהרשת החברתית".
היה כתוב בעיתון
חלקי לתלמידים כתבה או חלק מעיתון, ובכתבה/מאמר על הנושא שילמד בשיעור. בקשי מהם לאסוף מידע מהדף, לחבר שאלות על המאמר שקראו, המודעה או הפרסומות המופיעות בנייר העיתון שקיבלו, תוך השערה מה "במה לדעתכם יעסוק היום השיעור?"
שיטוט בדפי עיתון/מגזין עשוי לעורר את חושיהם של התלמידים. ניתן לעשות שימוש במגזיני ילדים הרלוונטיים לתוכן עולמם. אני מחזיקה בכיתתי קופסת מגזינים שנאספו עם השנים ותמיד ניתן לעשות בעיתונים שימוש לצורך פדגוגי.
בדיחה
ספרי בדיחה. בדיחה מעוררת בכל מצב עניין, קשב ומעורבות בשיעור. מה גם שאם הבדיחה מוצלחת ומצחיקה היא תגרום לתלמידים חחוית הנאה כבר בתחילת השיעור מה שמבטיח ברוב המקרים סקרנות ומעורבות לגבי המשך השיעור. ההומור ככלי פדגוגי נועד לגייס את "הקהל" לקשב וסקרנות לגבי סוף הבדיחה ותרומתה למהלך השיעור. השימוש בהומור מאפשר לנו לשפר את ההוראה, ולעשות אותה מהנה וגם אפקטיבית יותר, עבורנו המורים וגם עבור התלמידים. הצחוק מהווה כלי יעיל להפגת מתח, לחיזוק קשר בין אישי, וליצירת אווירה חיובית בכיתה, ואני ממליצה לעיתים לפתוח את השיעור בבדיחה שהולמת את הנושא שילמד. בעבר חינכתי כיתה מאתגרת במיוחד, היה קשה מאוד לנהל בה שיעור ולו הבסיסי ביותר, המורות ברחו ממנה כמו "מאש בשדה קוצים :)", ולאחר עבודת חינוך מעצבת ורבת מאמץ הצלחתי לייצב בה משמעת ויכולת לנהל שיעור. אחד הכלים שהשתמשתי בהם הוא ההומור. בתחילה סיפרתי להם בדיחה בפתח השיעור, במהלך הזמן שמרתי אותה "כהפסקת פרסומות" כדי לאוורר וליצור מתח לקראת הבדיחה ובהמשך הזמנתי ילדים להכין בדיחות ובכל פעם נבחר ילד לספר בדיחה הפתח השיעור. המהלך הזה גייס אותם למעורבות, הם חיכו לעמוד במרכז הכיתה ולספר את הבדיחה שהכינו, מה שגרם לאווירה משעשעת, צחקנו ולא רק כעסנו על בעיות המשמעת, מה שיצר במהלך הזמן חיבור ואמון בין הילדים לצוות ושיפור באקלים הכיתתי המורכב; אחת הכיתות האהובות עליי ביותר!
אז תצחקו! :) וכמו שאמר צ'פלין: "יום ללא צחוק הוא יום מבוזבז".
מאמר להרחבה -כאן.
ציור
ילדים לומדים ומתבטאים גם דרך עשייה, למשל באמצעות ציור. התלמידים יציירו מצבים או אירועים המופיעים בסיפור המקראי לפי דמיונם היוצר. חשוב לא להעמיד לפניהם דגם לציור ולא תמונת צייר, כדי לא להגביל את חירות דמיונם.
סרטון
הציגי סרטון - בעידן היוטיוב ותוכנות יצירת הסרטונים, ניתן לעשות שימוש בסרטון קצר וקולע, אשר יהפנט ויגרה את סקרנותו של התלמיד ויגייס אותו לקשב כבר בדקות הראשונות של השיעור. השימוש באמצעי חזותי מרצד הינו אפקטיבי "בעידן המסכים", אשר הרחיב את סגנון הלמידה החזותי. אני מציעה להקרין סרטון כבר בתחילת השעור, על אף שרובנו עושים שימוש בהקרנת סרטון במהלך השיעור או בסופו, אולם דווקא סרטון המוקרן בהתחלה כפעילות הטרמה עשוי לעורר קשב, הנעה ודיון אפקטיבי לתוכן שילמד בשיעור. רצוי לא להקרין את הסרטון עד סופו אלא לעצור "בנקודת מתח", זו עשויה להיות כל שנייה בסרטון שבה יידרשו התלמידים להרהר, לחזות ולעורר את המחשבה באשר למתפתח בהמשך, מה שמזמן פתיח מגרה "ומעורר" תרתי משמע לדיון פורה ולשיעור יעיל.
מצגת/מדרש תמונה
הציגי תמונה, או מספר מועט של שקופיות (לא להציף!) ובקשי מהתלמידים לתאר את ההתרחשות, הדמויות וכדו' המוצגות בתמונה. שאלות היוצאות מתוך תמונה חזותית מאפשרות למגוון הלומדים להשתתף ולהביע את עצמם מבלי החשש שמה צדקו או לא. עודדי את התלמידים באמירת הביטוי "באמנות אין דבר כזה שאין דבר כזה"; כך בתמונות/איורים - אמירה זו תעודד גם את התלמידים "החסומים" לגלות מעורבות כבר בתחילת השיעור, תעודד חשיבת אסוציאטיבית ואף הרחבה והעמקה בתוכן שילמד, בהתאם להכוונת המורה, ותבטיח יצירת דרבון וחווית הצלחה כבר בעצם השתתפותם.
סיפור אישי
מעשה שהיה. התחילי את השיעור באמירת משפט מסקרן כגון: "אתם לא תאמינו מה קרה לי אתמול.." והמשיכי בסיפור ראליסטי או דמיוני אשר עשוי לשַרֵת ולכוון את הלומדים אל הנושא שילמד בשיעור. מחקרים רבים הוכיחו שסיפורת המשולבת בשיעור מעוררת ומעודדת את התלמיד להתחבר ולהקשיב לשיעור, בעיקר כאשר המורה מספרת על קורותיה וחוויותיה האישיות, החיבור והאותנטיות גורמים למעורבות חיובית. אני בעיקר אוהבת לתת דוגמאות מתוך סצנות בסדרות ילדים, בעיקר סדרות המוקרנות בעונה, לדוגמה: "מה חשבתם על מה שאמרה דני ליונתן מהסדרה גאליס?", או דוגמה לסיטואציה חברתית מתוך סדרה טלווזיונית. על אותו משקל ניתן להתחיל במשפט כמו: "מי שמע אתמול בחדשות על...?" ,או "למי מכם קרה בעבר מקרה דומה ל...". פתיחים כגון אלה מעוררים עניין ומבטיחים התגייסות וסקרנות לקשב.
סיפורת הינה פרקטיקה אשר מתאימה בכל שלב בשיעור ותמיד מעוררת עניין ומחזירה את כלל הלומדים לקשב, עשי בכלי הסיפורי שימוש אשר יבטיח למידה מיטבית וחווייתית ללומדים.